הסכם ממון- עקרונות מנחים/ מאת עו"ד חגי אורגד

כללי-

רבים מאיתנו עמדו בפני צומת דרכים במהלך חייהם, במסגרתו עמדה בפניהם התובנה וההחלטה כי מצאו את בחיר ליבם, או אז מבטאים הם את רצונם למסד את הקשר ולבוא בברית הנישואין. כאשר ישנה הסכמה מהצד השני למיסוד הקשר , אזי אין מאושרים יותר מבני הזוג שעומדים להינשא, והחיים נראים וורודים מתמיד כאשר הרומנטיקה בשיאה.

בדיוק בשלב הזה (צר לי על "השבתת השמחה" לכאורה), ישנה חשיבות עליונה לעריכת הסכם ממון אשר יבטיח את הזכויות הכספיות של הצדדים ועל מנת שצד זה או אחר לא ייעשק בידי רעהו. מיותר לציין, כי כאשר עולה עניין הסכם הממון נפגעת על פי רוב האופוריה הזוגית (במידה זו או אחרת), ולעיתים עולות טענות מטענות שונות, כגון: "אובדן האמון", "אין טעם להתחתן", "זוהי התחלה ברגל שמאל", "זוהי פגיעה קשה במרקם היחסים והאהבה", "למה להתחתן עם אדם שישנו חשש שירמה" וישנן עוד כהנה וכהנה דוגמאות למכביר כיד הדמיון הטובה. אולם, בראיה מפוקחת וצופה פני עתיד אל לנו להתרשם יתר על המידה. שכן, הסטטיסטיקה בדבר מספר הזוגות הרב שמתגרשים מדברת בעד עצמה (ואז האהבה הופכת לסלידה וזאת בלשון המעטה), ודי להתבונן על המספרים בכדי להסיק מסקנה נבונה, בדבר השאלה, האם לערוך הסכם ממון?

ויודגש, הזוגות אשר עומדים בפני גירושין רובם ככולם עמדו אף הם באופוריה הזוגית העילאית, עת עמדו הם בפני ברית נישואין.

לפיכך, זוג נבון יערוך הסכם ממון כדין הן כדי להבטיח את הזכויות הכספיות של הצדדים והן כדי ליצור יציבות בקשר הזוגי, לאור זאת שכל אחד מבני הזוג יודע את מקומו. אדרבא, באם הקשר מבוסס על יסודות איתנים, אזי אין בכוחו של הסכם הממון לערער את יציבותו כללו עיקר, אלא להיפך, הסכם הממון ינסך בקשר הזוגי יציבות וודאות כאמור, כאשר בני הזוג יצעדו על קרקע מוצקה ויציבה כאחד.  

הסכם ממון הוא בעצם חוזה בכתב, לתוכו יוצקים בני זוג נשואים או שאינם נשואים (כגון: ידועים בציבור- יורחב בהמשך), באשר להסדרת ענייני רכושם בעיקר.

המסגרת החקיקתית-

החוק הרלוונטי ביותר לענייננו הוא חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג- 1973 (להלן: "החוק"). חשוב לציין שחוק זה חל רק על בני זוג שנישאו החל ממועד ינואר 1974 ואילך, לגבי בני זוג שהתחתנו לפני כן ההלכה הקובעת הינה הלכת השיתוף. יודגש כי מאמר זה עוסק, אם כן, בבני זוג אשר נישאו החל ממועד חודש ינואר 1974 ואילך.

העיקרון העיקרי והמנחה של החוק, הוא כי כל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין מתחלקים במקרה של סיום הנישואין חצי- חצי (סיום הנישואין משמע גירושין או מוות).

להלן יובא נוסחו של סעיף 5 לחוק, ולאחר מכן אבאר-

 הזכות לאיזון בפקיעת הנישואין

(א)   עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג (להלן- פקיעת נישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי הזוג, למעט-

(1)    נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

(2)    גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני הזוג בשל נזקי גוף, או מוות;

(3)    נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם.

(ב)   בפקיעת הנישואין עקב מותו של בן של בן הזוג יבואו, לעניין הזכות, לאיזון המשאבים, יורשיו במקומו.

לעיתים, בני זוג מבקשים להתנות על הוראות החוק, ולהסדיר ביניהם כי כל צד מהם יהא בעליו של הרכוש אותו הוא צובר ערב הנישואין (עניין זה מוסדר בחוק) וכן במהלך הנישואין. זהו אם כן, בין היתר מקרה קלאסי בו הצדדים מחויבים לערוך הסכם ממון על מנת להגשים מטרה זו. מטבע הדברים, קצרה היריעה מלהכיל את כל רשימת המקרים בהם רצוי עד מאוד לערוך הסכמי ממון, והנאמר לעיל בוודאי אינו ממצה את קשת האפשרויות. 

עיננו הרואות, כי ישנם סוגי נכסים אשר אינם משתתפים "במשחק החלוקה" בין בני הזוג, כאשר העיקרון המנחה כאן הוא כי רק בנכסים אשר הושגו במאמץ משותף של בני הזוג במהלך נישואיהם תבוצע חלוקה.

ויודגש, ברמת העיקרון אין כל חשיבות לשאלה מי עבד יותר או לחילופין מי תרם יותר לצבירת הרכוש המשותף, כך לדוגמא: ייתכן מאוד כי האישה תהא אשת קריירה מצליחה ורצינית אשר משתכרת משכורות גבוהות ביותר, ואף הצליחה לחסוך כסף רב, ואילו בעלה מובטל מזה שנים רבות מכלה את ימיו (ואת הכסף שאשתו משתכרת) בישיבתו בבית הקפה השכונתי. ברמת העיקרון, בדוגמא זו אין משמעות למאמציה הכבירים של האישה להרוויח ולצבור רכוש, ולכך שהבעל אינו תורם מאומה לצבירת הרכוש, אלא אף מבזבזו, וכפי הנאמר בסיום הנישואין יתחלק הרכוש המשותף חצי- חצי, אלא אם כן ייערך הסכם ממון.

עריכת הסכם ממון, לשם מה?

לאור האמור לעיל וכן לאור נוסחו של סעיף 5 לחוק, נראה לכאורה שקיימת "הפרדה ברורה" לפיה הצדדים יודעים מה שייך למי, וכי כלל האצבע המנחה הינו, כי כל רכוש שהיה לאחד מבני הזוג לפני הנישואין הינו בבעלותו, וכן כל רכוש שנצבר במסגרת הנישואין שייך לבני הזוג במשותף ויתחלק חצי- חצי בפקיעת הנישואין. הנה כי כן, לכאורה הכל נראה פשוט וקל, וכי בנקל יוכלו הצדדים לדעת מה שייף למי בפקיעת הנישואין ואין צורך לכאורה בהסכם ממון.

אולם, המציאות ונסיבות החיים יותר מורכבות. במה דברים אמורים, החשיבות בעריכת הסכם ממון באה לידי ביטוי כאשר נכסים מתערבלים בנכסים אחרים, ונוצר ערפל וטשטוש לגבי מקור הכספים ולמי הם שייכים (לעיתים צד בעל אינטרס יעשה הכל כדי ליצור ערפל כאמור). כך לדוגמא, אם בבעלות האישה דירה וכספים טרם הנישואין, ובבעלות הבעל כספים טרם הנישואין, ובמהלך הנישואין בני הזוג צברו סכומי כסף נוספים, וכעת הם מבקשים לרכוש דירה ולשפצה מכספים שהיו להם טרם הנישואין (ואף נניח שהאישה מכרה את הדירה שבבעלותה  במהלך הנישואין) וכן מכספים שצברו במהלכם, אזי ייווצר ערפול מוחלט. זהו אם כן, מקרה קלאסי בו קשה עד מאוד לעקוב אחר הכספים שהוצאו במרוצת השנים ולקבוע בוודאות מה שייך למי.

עריכת הסכם ממון ואישורו, הכיצד?

הסכם ממון יש לערוך אצל עורך דין אשר בקיא ברזי הסוגיה ויודע היטב את מלאכתו. על עורך הדין המיומן והמקצועי לנסח הסכם ממון שיביא לידי ביטוי את רצון הצדדים נאמנה ובאופן מדויק ונהיר, תוך שהם מבינים את משמעויותיו. חשיבותו של הסכם הממון, היא בין היתר בכדי למנוע מלחמות גירושין ארוכות, מתישות, מכוערות ובעיקר יקרות. כמו כן, החשיבות באה לידי ביטוי אף ביתר שאת, כאשר למי מבני הזוג "בוער" להתגרש או אז הצד השני מפעיל נגדו אמצעי סחיטה. לצורך המחשה, ניתן בהחלט במסגרת הסכם ממון להחליט, כי יחול שיתוף לגבי הדירה המשותפת בה מתגוררים בני הזוג, ולא לגבי מכונית הנוסעים, חשבונות בנק וכו', והכל לפי אומד דעת הצדדים.    

אופן אישורו של הסכם הממון מתחלק בעיקרון לשני חלקים, כפי שיפורט להלן:

להלן יובא נוסחו של סעיף 2 לחוק-

אישור ואימות

(א)   הסכם ממון טעון אישור בית משפט לענייני משפחה (להלן- בית משפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן- בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.

(ב)   האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.

(ג)    בהסכם ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין.

(ג1) הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון לפי חוק   הנוטריונים, התשל"ו- 1976, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני  הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.

(ד)   הסכם בין בני הזוג שאושר בפסק דין גירושין על ידי בית הדין, דינו כדין הסכם ממון שאושר לפי סעיף זה.

כאמור לעיל, כאשר מבקשים לאשר את הסכם הממון טרם הנישואין, ניתן לאשרו באופן ליברלי יותר, קרי, בפני נוטריון, בית דין דתי או בפני בית משפט לענייני משפחה.

לעומת זאת, כאשר מבקשים לאשר את הסכם הממון שנערך במהלך הנישואין, כאן אפשרויות האישור מצומצמות יותר והגישה יותר שמרנית, קרי ניתן לאשרו בפני בית דין דתי או בפני בית משפט לענייני משפחה. 

ויובהר, שינוי של הסכם ממון יהא בכתב, ואין משמעות להסכמות הצדדים אשר נעשו בעל פה, זאת בכדי לוודא גמירות דעת של הצדדים באשר לשינוי המבוקש, כלומר לוודא באמת שהם חפצים בשינוי ומבינים את משמעויותיו. אולם, ניתן אמנם לערוך שינוי בהסכם ממון רק בכתב כאמור, אך המצב בהחלט נזיל ולא מקובע ושינוי כאמור טעון אישור של בית משפט לענייני משפחה או של בית דין דתי.

הסכם ממון בין ידועים בציבור-

ניתן גם ניתן לאשר הסכמי ממון בין ידועים בציבור, על אף לשונו הברורה של החוק הנוקב במילה: "נישואין". יתר על כן, ניתן אף לעשות כן לבני זוג מאותו מין.

בפסק הדין תמ"ש (ת"א) 6960/03 ק' צ. וי' מ. (מיום 21.11.04),– אושר הסכם ממון בבית המשפט לענייני משפחה לבני זוג מאותו מין, ואשר הוכח כי קיים ניהול משק בית משותף מזה שנים רבות כאשר איש מהם אינו נשוי לאחר. בית המשפט  קבע, באופן נחרץ וחד משמעי, כי אין כל מניעה לאשר את ההסכם, כן יצוין כי הסכמי ממון בין ידועים בציבור בכלל, וכן בין ידועים בציבור מאותו מין בפרט, מאושרים על ידי בית המשפט ללא הרף.

מילות סיכום-

לסיום, חשוב מאוד לציין, כי הסכמי ממון אינם חסינים מפני ביטול, וזאת חרף ההכרח לאשרם בבית משפט לענייני משפחה, בית דין דתי או נוטריון, הכל לפי העניין. הוראות החוק החולשות על הסכם הממון, מעבר לנאמר לעיל הן בין היתר הוראות חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג- 1973, ולפיכך אין ספק שניתן לבטל את הסכם הממון אם הוכח פגם בכריתתו, בין היתר על פי החוקים שאוזכרו לעיל. יחד עם זאת, חשוב לציין כי עניין מתן האישור על ידי נוטריון וקל וחומר על ידי בית משפט או בית דין דתי, נותן כמובן משנה תוקף ומשקל לגמירת הדעת של הצדדים ולכשירות המהלך, אולם אין מדובר בתוקף ובמשקל חד משמעיים.

מספר מילים בפן האישי- כאמור בין היתר במאמר זה, חשיבותו של הסכם הממון היא חשיבות נעלה, אל תירתעו מתגובת בן/בת הזוג כאשר ברצונכם לשוחח על עריכת הסכם ממון, זכרו כי דווקא כאשר הקשר   הזוגי יציב וחזק, אין בכוחו של הסכם ממון לערערו, להיפך הסכם הממון ייתן לקשר בסיס איתן נוסף המושתת על וודאות, יציבות ובעיקר שקט נפשי. חשוב מאוד, לבחור עורך דין מקצועי ומתאים אשר יידע לזהות את צרכי הצדדים ורצונותיהם וליצוק תוכן זה להסכם ממון הוגן וראוי.     

הבהרות משפטיות-

יצוין, כי האמור במאמר זה לעיל, אינו אלא סקירה כללית בלבד של הנושא, ובוודאי אינו ממצה כלל ועיקר את מכלול ההיבטים הסבוכים, אשר רלוונטיים להסכמי ממון.

אין לראות בתוכן המאמר או במה שאינו מופיע בו כייעוץ משפטי, ותוכנו או אי תוכנו אינו מתיימר להוות תחליף לייעוץ משפטי. כמו כן, מאמר זה אינו מהווה כלל ועיקר הצעה לנקיטה ו/או לאי נקיטה פעולות ו/או צעדים כאלה ואחרים. כותב המאמר אינו אחראי באופן עקיף או ישיר לכל פעולה ו/או אי פעולה שתינקט כתוצאה מקריאת המאמר.

אשר על כן, עקב הנושאים המורכבים שעומדים על הפרק עת עריכת הסכם ממון, יש לפנות לעורך דין המומחה בתחום והיודע היטב את מלאכתו.

אודות כותב המאמר-

כותב המאמר הינו עורך הדין חגי אורגד, אשר מצוי, בקיא בתחום  ומעורה בפרטיו. עורך הדין חגי  אורגד הינו בעל תואר L.L.B במשפטים, אשר סיים לפני שנים את לימודיו האקדמיים בהצטיינות יתרה.

עורך הדין חגי אורגד, מלווה ומטפל מזה שנים בתיקים מורכבים ביותר העוסקים בתחומי משפט כדוגמת המאמר דלמעלה, ללא פשרות, בהצלחה ובכשרון רב לשביעות רצון לקוחותיו המלאה.

כתובת: שד' וייצמן 48, קרית מוצקין. טל': 077-301-501-1  פקס': 077-3015012