משרד הפנים דורש בנהליו השונים וכתנאי להארכת אשרת השהייה של מתאזרח, הצגת דרכון שתוקפו הוא למשך שנתיים, לכל הפחות. כך היה בעניינם של העותרים שבעת"מ 18982-07-11 גולנרה סמטוב ואח' נגד משרד הפנים (פורסם בנבו 2012).

העותר הינו יהודי שעלה למדינת ישראל בשנת 2004 וקיבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. בהמשך, הגיש העותר בקשה להזמנת אשתו ושתי בנותיו, שנולדו באוזבקיטסאן, למדינת ישראל. בנותיו של העותר זכו לאזרחות ישראלית, אך נקבע כי העותרת תיאלץ לעבור את מלוא "ההליך המדורג". כשהגיעה העותרת ביוני 2011 למשרדי משרד הפנים, לצורך הארכת רישיון הישיבה הארעי שלה מסוג א'5 (תעודת זהות כתומה), סירבה פקידת משרד הפנים להאריך את תוקף האשרה, מאחר ולא היה ברשותה דרכון בתוקף לשנתיים (ברשותה היה דרכון בתוקף לחצי שנה). העותרת טענה בפני משרד הפנים כי, מדינת אוזבקיסטאן איננה מאריכה את תוקפו של הדרכון לפני תפוגתו, אך פנייתה נפלה על אוזניים ערלות. לפיכך ובלית ברירה, הגישו העותרים עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ביושבו כבית משפט לעניינים מנהליים. פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט בעתירה למעשה שיקף את הצעת בית המשפט, שהתקבלה על ידי העותרים ומשרד הפנים. כבוד השופט עודד מודריק קבע כי, האשרה של העותרת תוארך עד למועד תפוגת הדרכון, בהמשך תצא העותרת לאוזבקיסטאן לצורך קבלת דרכון אוזבקי חדש וכשתחזור לארץ ימשך ההליך המדורג כסדרו.

למרות ההסכמה שהושגה בין הצדדים קבע כבוד השופט עודד מודריק כי,העותרים זכאים להוצאות בסך 15,000 ש"ח ונימוקי בית המשפט מדברים בעד עצמם:

"... כל מי שיתבונן בתמונת המציאות הזאת יבין על נקלה שהתנהלות משרד הפנים איננה סבירה (לשון המעטה. שכן לדעתי זו התנהלות שגוברת
בהתעמרות). הדעת מתקשה להלום מצב שבו, מסיבות פרוצדורליות טכניות ובלתי סיבה מהותית, ייגזר על אדם (גם זר שאינו בן מין הוא אדם) ניתוק ממשפחתו הגרעינית, לרבות ילדיו שהם קטינים, למשך חצי שנה תמימה ומבלי כל ביטחון שהתהליך רב שנים המצוי על סף סיומו של התאזרחות בישראל לא ייגדע.

אולם עיני גורמי משרד הפנים טחו מראות את האבסורד שמהליכם גורמים לו. לצערי גם הפרקליטות לא זיהתה את הפגם שדבק בהחלטת הרשות המנהלית ובמקום לחתור לתיקונו ביקשה לגונן על ההחלטה בטענות דיוניות שונות...

בשולי הדברים הייתי מוסיף שראוי שמשרד הפנים יפיק מן העתירה דנן שני לקחים חשובים. הלקח האחד הוא שהחלטות (כולל "הסבר" או "מענה") הניתנות למי שפונה למשרדי רשות האוכלוסין צריכות להיות מתועדות בכתב שהעתקו יימסר לפונה. תגובות שנמסרות במסגרת "ראיונות בעל פה" פותחות פתח לטענות ולטיעונים מפי הגורם שאין לדעת את מידת העיגון שלהם באמת.

הלקח השני הוא שלצד דבקות בכללים ובנהלים של משרד הפנים צריך הגורם המטפל בפניות של מי מן הציבור, לשוות לנגד עיניו את המשמעות של החלטותיו. החלטה שלכאורה תואמת נוהל אך אינה נוטלת בחשבון תוצאה בלתי סבירה ובלית נסבלת כפרי של ההחלטה, אינה יכולה להיחשב כהחלטה תקינה. נהלים וכללים לפי טיבם טבעם מכוונים בדרך כלל את גורמי המנהל אל החלטות נכונות וסבירות. אולם נהלים אלה לא יכולים לספק מענה לכל תרחיש שהוא. משום כך נהלים אלה מופעלים בידי גורם אנושי ומותר הגורם הזה על פי הנוהל הוא ביכולתו של הראשון לשקול הנסיבות ולגבש פיתרון מתאים. התנהלות מוכנית של גורמי המנהל בהתאם לנוהל תוך עצימת עיניים (שלא לומר כוונת מכוון) נוכח תוצאה בלתי
סבירה של הפעלת הנוהל, עשויה לעלות כדי התעמרות בפרט.

אני מציע את הלקחים הללו לעיונו של המשיב ..."

משרד מתן חודורוב עורכי דין הנו בעל ניסיון בהתמודדות, עזרה וסיוע בניהול הליכים שונים מול משרד הפנים. משרדנו מלווה את הפונים אליו החל משלב ההתקשרות לאורך כל שלבי התהליך- ייעוץ, הכנת מסמכים, בקשות והגשתן, ליווי וייצוג בפגישות ותשאולים של משרד הפנים וכלה בהגשת וניהול תביעות מול משרד הפנים בבתי המשפט השונים.