ע"א י"פ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (שופטת שטופמן)
העלאת טענות, בשלב הערעור, נגד אחד מחברי ההרכב, ולגבי רישום בלתי מדויק ומטעה של הפרוטוקול, אינה נכונה. יש להפנות הטענות לברור יו"ר הועדות. לא נושא לבדיקת ערכאת הערעור.
ע"א מ"ש נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (שופט פורת(
מי שטוען שהפרוטוקול שגוי ראשי לפנות ליו"ר כדי לתקנו. בהעדר פניה כזו אין מקום להתייחס לטענות העובדתיות באשר לרישום ממצאים לא נכונים בפרוטוקול.
ע"א א"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (שופטת שטופמן(
יאמר מיד, כי לא מקובלות עלי כלל ועיקר טענות המערער שעניינן הביקורת על פרוטוקול הועדה והרמיזה לכך שהועדה ניהלה פרוטוקול שלא כראוי, וכתבה בפרוטוקול דברים שונים משהתרחשו בבדיקה בפועל. טענות אלה חמורות ביותר. אם אמנם נכונות הן, חזקה על המערער שהיה פונה לגורמים המוסמכים בעניינן. כשלעצמי, סבורה אני כי אין זה ראוי להעלות, בערכאת הערעור, טענות בדבר "זיוף" הפרוטוקול על ידי הועדה. דברים חמורים אלה, לא יכירם מקומם בהליך הערעור ויש לדחותם מכל וכל.
ע"א כ"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (שופטת שטופמן(
יאמר מיד כי אינני יכולה להתייחס לטענות המערער, ככל שעניינן כתיבה לא מדוייקת של הפרוטוקול. טענות אלה אין להעלות בערכאת הערעור, שאין לה כלים לבדוק האומנם לא נוהל הפרוטוקול באופן מדוייק.
ע"א ס"נ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' דותן(
נטען שהפרוטוקול אינו משקף את מה שהיה בבדיקת הנכה. סעיף 12א מגביל את הדיון בערעור לשאלות משפטיות בלבד, ולא בכדי. לביהמ"ש כערכאת ערעור אין כלים לבחון את אמיתות גרסתו העובדתית של המערער, וקבלת גרסתו ככל שיא נוגעת לתוכנו של הפרוטוקול, מבלי שניתן לקבל את עמדת הועדה הינה תוצאה שהדעת אינה סובלת.
ע"א ח"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים.
ב"כ המשיב טוען עוד כי חברי הועדה הרפואית מוסמכים לתקן את הפרוטוקול הקיים על פי סעיף 12 א' ו-ב' לתקנות ולכן, כך לטענתו, התיקונים שנערכו במקרה זה נעשו כדין. גם טיעון זה דינו להידחות.
מתקנת משנה א' עולה בבירור כי הועדה הרפואית רשאית לתקן את "נוסח החלטותיה", היינו מדובר בענייני ניסוח בלבד, שמטבע הדברים הינו טכני. התקנות אינן מסמיכות את הועדה הרפואית לתקן את החלטת הועדה גופה באופן שיחול שינוי בהחלטה, כמו במקרה הזה
מאת: עו"ד אלון וניני
האבחנה בין עסקת טיעון, הסדר טיעון ועד מדינה – מאת עו"ד אלון וניני
הסדר טיעון המכונה גם עסקת טיעון, הינו הסכם שנערך במסגרת ההליך הפלילי, בין התביעה לנאשם. במסגרת הסדר הטיעון מסכים הנאשם להודות באשמה מסוימת בתמורה למחיקת האשמות חמורות יותר. הסדר הטיעון יכול לכלול הסדר לגבי העבירות בהן יודה הנאשם בביצוען ויכול לכלול גם הסדר לעניין העונש שייגזר עליו. עסקת הטיעון יכולה להתגבש לפני תחילת המשפט ואף במהלכו. ההסדר חוסך לשני הצדדים משאבים רבים וסיכון להפסד במשפט. מבחינת הנאשם אחד השיקולים המרכזיים בהגעה לעסקת טיעון הינה העובדה כי העונש הצפוי לו היה וינהל את ההליך עד תומו ויורשע הינו חמור יותר.
נפגע עבירת מין או אלימות חמורה אשר קבל הודעה על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר הטיעון המתגבש עם הנאשם, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לפני התובע, לפני קבלת החלטה בעניין.
בית המשפט אינו כפוף להסדר הטיעון שגובש בין הצדדים וההסדר צריך לקבל את אישורו של בית המשפט כדי שייכנס לתוקף. יחד עם זאת, בהתאם לפסיקה של בית המשפט העליון לעניין כיבוד הסדרי טיעון, למעט מקרים חריגים ונדירים, יכבד בית המשפט את הסדר הטיעון שהושג בין רשויות התביעה לנאשם. להסדר הטיעון יתרונות רבים ובישראל תיקים רבים מסתיימים בעסקת טיעון בין רשויות התביעה לנאשם.
עד מדינה
החוק מגדיר עד מדינה כשותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה.
הפיכתו של שותף לעבירה לעד מדינה תהיה רק במקרים בהם יש להעדיף את האינטרס הציבורי של הבאתו של עבריין אחר לדין- פעולה שהתביעה תתקשה לעשותה בלא שימוש בעד מדינה.
בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה בבוא רשויות אכיפת החוק לשקול אם יש מקום להעניק לחשוד / נאשם מעמד של עד מדינה, עליהן לשקול, בין היתר את השיקולים הבאים: מיצוי אפיקי חקירה אלטרנטיביים טרם חתימת ההסכם עם עד המדינה, דיות הראיות הקיימות, אישיותו של עד המדינה ובחינת אמינותו, מעמד העד ומרכזיותו, פוטנציאל הראיות שבידי העד לספק, חומרת העבירות והאינטרס הציבורי בהוכחתה ובחתימת ההסכם, אבטחת עד המדינה ועוד.
באופן עקרוני, לא ייחתם הסכם עד מדינה עם העבריין העיקרי בפרשה, או עם ראש הכנופיה העבריינית, קרי מי שמוגדר כ"מנהיג מובהק".
ככלל הסכם עד מדינה ייערך בכתב ובאישור פרקליט מחוז.
ההסכם עם עד המדינה מחייב את הצדדים ועל המדינה לעמוד בהסכם כבכל הבטחה מנהלית. היה ועד המדינה לא הפר את ההסכם רשאית התביעה לבטלו רק בנסיבות בהן האינטרס הציבורי מחייב זאת. ככל שהעד שינה מצבו לרעה בפעלו על פי ההסכם, לא תוכל המדינה לחזור בה באופן חד צדדי מההסכם.
במקרה המתאים עשויה הפרת ההסכם ע"י עד המדינה להצדיק את ביטולו או דרישה לשינוי ההסכם מטעם המדינה.
החוק קובע כי עדותו של עד מדינה טעונה סיוע ומשכך לא ייחתם הסכם עם אדם אם אין בצד עדותו ראיה שיהא בה כדי לשמש סיוע.
מאת: אלון וניני, עו"ד
אשמח לתגובות
|